ב-1889, שנה לפני מותו הטראגי, אושפז וינסנט ואן גוך בבית חולים פסיכיאטרי. הוא צייר שם את הציור Starry Night. מאחר שלא היה רשאי לצאת החוצה, צייר מתוך הזיכרון את הלילה והכוכבים שהאירו אותו.
81 שנה לאחר מכן כתב דון מקלין שיר עליו ועל הציור שלו. ב-1970, השנה שבה יצא אלבום הבכורה שלו, Tapestry, הוא עבד בין השאר כזמר שמופיע בבתי ספר. יום אחד נגלתה לעיניו, באחת הכיתות, ביוגרפיה על הצייר ההולנדי.
זו היתה הזדהות ממבט ראשון. מקלין הרגיש כי ברצונו לכתוב שיר המסביר כי ואן גוך, בניגוד לכל מה שנאמר ונכתב עליו, לא היה משוגע, אלא אדם חולה שהסביבה לא ידעה כיצד להתייחס אליו. מאחר שמקלין היה מיואש עד עפר באותה תקופה, בגלל נישואים כושלים, הוא הבין, לדבריו, ללבו.
השיר "וינסנט", שנודע גם בשם Starry Starry Night, הופיע באלבומו השני, "אמריקן פאי", שיצא כעבור שנה, ב-1971. השיר הצליח מאוד ברחבי העולם. הסינגל שלו הגיע למקום הראשון בבריטניה ולמקום ה-12 בארצות הברית.
נדמה כי הסיבה לכך שהוא נותר אהוב כל כך גם אחרי שנים רבות טמונה ביכולת של מקלין לכתוב שיר בתוך שיר, ולצייר תמונה בתוך תמונה. הוא כתב את השיר על ואן גוך, אבל גם על עצמו. הוא מצייר את נפשו של האמן המיוסר, אבל גם את רוחו הכלואה שלו, ככותב וכזמר.
בחרתי לתרגם אותו, וכך נכנסתי עוד יותר למעמקי נפשם של ואן גוך ושל מקלין. הצמרמורת שאני חש לנוכח הציור והשיר גדולה כעת עוד יותר. בשבוע הבא יופיע כאן תרגום ראשון שלי לשיר של חברת מוטאון. זהו What Becomes of the Borkenhearted של ג'ימי ראפין.
"וינסנט"
כשכוכב בודד בלילה שחור
קורא לך לצבוע את חייך בכחול ואפור
שמור מרחק מיום קיץ בוער
רק עיניך יודעות כמה אני מתייסר
כשצללים על גבעות נטושות
קוראים לך לצייר נרקיסים בין חורשות
לכוד את הקור כשהרוח הומה
מטיחה את השלג על האדמה
עכשיו ברור לי היטב
מה ניסית לומר בכאב
איך סבלת כי שפיותך
היתלה בך אז וגיחכה
כשניסית לשחרר את הפחד
נותרת עטוף כולך רעד
איש לא הקשיב, הם לא ידעו כיצד
אולי עכשיו הם יבינו לבד
כוכב בודד בלילה שחור
הצית פרחים שהתלקחו באור
עירבל את העננים בערפל סגלגל
האיר את עיניך בזיק חרסינה תכלכל
כשעלה הבוקר הצבעים שינו גוונים
שדות תבואה ענבריים נראו למרחקים
פרצופים נעו, מלאי ייסורים
תחת ידי אמן מסור לתיאורים
עכשיו ברור לי היטב
מה ניסית לומר בכאב
איך סבלת כי שפיותך
היתלה בך אז וגיחכה
כשניסית לשחרר את הפחד
נותרת עטוף כולך רעד
איש לא הקשיב, הם לא ידעו כיצד
אולי עכשיו הם יבינו לבד
כי הם לא מסוגלים אותך לאהוב
אבל אהבתך היתה אמיתית עד מכאוב
כשאיבדת תקווה באותו לילה של שתיקות
שמת קץ לחייך, כפי שאוהבים נוטים לעשות
הרי כבר אמרתי לך
העולם לא נועד לאדם יפה כמוך
כוכב עזוב לא הבריח את החשיכה
דיוקנאות נתלו בין חללים ריקים מכל שמחה
ראשים ללא מסגרת על קירות ללא שמות
עיניים מביטות על העולם סביב, לא שוכחות
כמו אותם זרים שהקניטו אותך שוב ושוב
גרמו לך להרגיש דחוי ועצוב
על שלג בתולי, שוכב מרוסק
קוץ כסוף של ורד מדמם שנחנק
כותב, קורא,עובד בעיתונות.
תגובות
דון מקלין הוציא את שני אלבומיו הראשונים, "טפסטרי" ו"אמריקן פאי", ביום ההולדת שלו, באוקטובר.
פוסט יפה.
היה קטע מעניין עם מקלין, שהגיע ארצה להופעות, והיה אז בשיא תהילתו (1980), הכיר בחורה ישראלית יפהפיה בשם אורלי צרפתי, מקרית-אונו, והעיתונות סיקרה בענין רב את הרומאן.
נדמה לי שדון מקלין הופיע בארץ ב1979 ולא ב1980.
אורלי היתה אחות של בחור שלמד עם חברי. אני זוכר שכשהייתי בנואייבה בשנה הזו הוא היגיע איתה לשם.היא הייתה כל כך יפה .מה שאני זוכר זה שהוא היה מאוהב בה אבל נדמה לי שהיא גמרה את זה לבסוף.
אהבתי.
ביקורת קטנה גדולה; המספר עומד אל מול התמונה ומנסה לתאר אותה דרך מדורי נפשו. בתמונה אין כוכב אחד בודד, ישנם הרבה כוכבים. צימצום המומנט הנפשי של המספר ל״כוכב אחד בודד״ (אף מילה על נתן זך) , פוגע ,לטעמי מאוד, בתרגום השיר ומעוות כמעה את הדיאלוג בין המספר לאמן, בין המספר לנפשו ובראש ובראשונה, בין המספר למאזיניו.
תודה. אתה צודק. אבל נסה לראות זאת גם כך: ואן גוך, כמו מקלין, רואה כל כוכב בנפרד ופונה אל כל אחד מהם בנפרד, כאילו הוא זה שמשקיף מלמעלה ומנסה לשמור עליו
יש לא מעט שירים יפים של דון מקלין שאפשר לתרגם כמו Empty Chairs או Crossroads.וגם שירים של ג'ים קרוצ'י שאותו לא כ"כ זוכרים בימינו לצערי.
דווקא השירים של מוטאון לא מאד מבריקים מבחינת טקסטים לטעמי ואפילו די בנאליים.הגדולה שלהם היא בלחנים.
באמת ששירים כמו וינסנט כבר לא כותבים היום.זו לא קלישאה שהשירים של פעם היו יפים יותר,זו אמת לאמיתה.
לצערי יש בתרגום כמה שגיאות מאד מאד צורמות, ואני אומר זאת מתוך הערכה לכל עבודת תרגום כי לעיתים הקושי לתרגם ביטויים אינטרינזים לשפה הוא עצום, ולכן שאפו על המאמץ.
אבל הנה כמה דוגמאות שממש ממש מפספסות:
בשיר המקורי השורה היא
Reflect in Vincent's eyes of china blue
והתרגום הוא
האיר את עיניך בזיק חרסינה תכלכל
קודם כל, בשורה המקורית הפועל הוא "השתקף" בעוד שבתרגום המילה "האיר" היא הרבה יותר פעילה. בערך ההבדל בין אור השמש לאור הירח.
China Blue זו לא "חרסינה כחולה" ( blue china) אלא שם של גוון ספציפי של כחול.
. זה הגוון שוינסנט צבע את עיניו (שים לב שהמלה of קשורה לעיניים) בפורטרט העצמי שלו עם התחבושת – זו שהוא צייר לאחר שהוא כרת את אוזנו. כשחושבים על היציבות הנפשית של ון גוך ואיך שהיא מתוארת בשיר, לשורה הזו יש כמה רבדים. אולי דון מקלין רואה את הסערה של לילה עם כוכבים משתקפת בעיניו של וינסנט שחווה סערה נפשית בשל אהבתו הבלתי אפשרית לפרוצה.
בכלל, כל השיר מלא באיזכורים לציורים של ון-גוך. הוא צייר כמה ציורים של שדות חיטה, אבל נראה לי שכאן הכוונה לתמונה של השדה שנשקפה מחלון בית החולים לחולי נפש שבו הוא אושפז.
הפרחים הבוערים הם כמובן החמניות, השלג כנראה מתייחס לציור הנוף המושלג. הכורים בשלג, והאנשים שכאן תורגמו ל"פרצופים מלאי יסורים" (למרות שאין איזכור ליסורים בשיר המקורי) הם כנראה אוכלי תפוחי האדמה. קשה להבין את השיר המקורי בלי להכיר את מכלול יצירתו של ון גוך.
בבית הראשון השורה המקורית היא
"Look out on a summer's day,
With eyes that know the darkness in my soul."
בעוד שהתרגום הוא
"שמור מרחק מיום קיץ בוער
רק עיניך יודעות כמה אני מתייסר".
התרגום הנכון הוא "צפה על יום קיץ בעינים שיודעות את החשכה שבנפשי". אני מבין את הצורך לשמור על חריזה, אבל לא על חשבון היפוך המשמעות של השורה.
אני לא רואה שום מקום בשיר שמראה שהשפיות של וינסנט היתלה בו. נהפוך הוא – הוא לועג לכל אלה שלא הקשיבו לו, שגרמו לו לסבל בשל שפיותו. מה גם שבשיר המקורי "how you tried to set them free." לא מתייחס לפחדיו של וינסנט אלא למבקריו (בנוסח הנוצרי של The Truth will set you free)
"But I could have told you," צריך להיות "הייתי יכול לומר לך" ולא "הרי כבר אמרתי לך". יש כאן הבדל בין המצב שהכותב בעצם הזהיר את וינסנט בעבר לבין הביטוי הנפוץ באנגלית המבטא עצב על אי יכולתו של המחבר להזהיר את וינסנט (אם הייתי שם הייתי אומר לך…)
וחבל שלא סיימת עם הפזמון האחרון ששונה באופן מהותי ומייאש מהאחרים:
They would not listen, they're not listening still.
Perhaps they never will…
שיר נפלא, תודה!
הרצתם אותי לחפש את אורלי צרפתי ומצאתי עוד כמה דברים נחמדים
http://www.xnet.co.il/xo/articles/0,14718,L-3088412,00.html