אם לבבות לא היו נשברים, שירים גדולים לא היו נכתבים. גם בחברת התקליטים מוטאון ידעו זאת. מיטב להיטי הזהב שעיטרו את משרדיה, בין שנות ה-60 ל-70, הם חותמת נצח לכך. השיר What Becomes of the Brokeheaeted הוא אחד מהם. ג'ימי ראפין ביקש מוויליאם ויתרספון, ג'ימי דין ופול רייזר, כותבי השיר, לתת אותו לו. אף על פי שהם כבר ראו בדמיונם כיצד להקת "הספינרז" תהיה זו שתשיר את השיר, ראפין הצליח לשכנע אותם. הסינגל יצא ב-1966 והגיע למקום השביעי בטבלת המכירות בארצות הברית. כשיצא מחדש, ב-1974, הוא טיפס אפילו למקום הרביעי, אבל זה היה בבריטניה שאליה עבר להתגורר עשור לאחר מכן.
ראפין, יליד 1939, עדיין קשור לעסקי המוזיקה. הוא לא ירד מהבמה ולא הפסיק להקליט מאז 1956 אף על פי שהשיר הזה נותר הלהיט הגדול ביותר שלו. אחיו הצעיר, דייוויד ראפין, היה בין השאר סולן להקת "הטמפטיישנז" ואחד הזמרים המשובחים ביותר במוזיקה האמריקאית מבחינת הכישרון והיכולת הקולית. בגלל האופי הבעייתי הוא הסתכסך עם כל מה שזז. בגלל ההידרדרות לסמים חייו באו לקצם מוקדם מן הצפוי.
השיר What Becomes of the Brokeheaeted מכניס כבר בשנייה הראשונה את המאזינים למצב הנפשי של הדובר. קולות הליווי הפותחים אותו והתופים המדודים, אטיים וזהירים, אינם מביאים עמם אמנם רמזים לייאוש, אבל הם גם אינם שמחים. זוהי הלמות הלב השבור. ג'ימי, שלא כמו דייוויד אחיו, לא הלך עד הסוף עם הקול שבקע מגרונו. הוא שמר על מגע מלטף גם כאשר נאנק מייסורים בשיר. הדבר אינו נאמר לחובתו, משום שהמצוקה מובעת ואי אפשר להתעלם ממנה. לו היה צורח אותה, או מחספס קצת יותר את קולו המשמעות היתה עלולה להתפספס וההזדהות עם כאבו היתה מאבדת מכוחה.
בין הביצועים הרבים לשיר אפשר למנות את זה של "הסופרימז" מ-1969, רך ועדין יותר, כפי שציפו אז מהרכבים נשיים. הדבר פוגם מעט בתוכן השיר משום שהוא אינו עובר עד הסוף. הצורך הנואש של ראפין למצוא אהבה שתגאל אותו מהבדידות ששרתה עליו בקושי נוכח כאן.
פול יאנג הקליט את השיר לפסקול הסרט "עגבניות ירוקות מטוגנות" מ-1991. אף על פי שהוא זמר נשמה מצוין וחידוש שלו לשיר נשמע מתבקש, כמו חידושים אחרים שלו לשירי מוטאון ובהם Wherever I Lay My Hat, העיבוד כאן עומד לו לרועץ. ליווי מוזיקלי סטרילי וסינתטי כאחד, קולות רקע שאינם תומכים אלא רק מפריעים וסולו סקסופון בלתי נמנע, ספיח לכל כך הרבה שירים בפסקולים מעשור לפני כן. זה ארוך, משמים ומזכיר נסיעה בלתי נגמרת ברכבת שכל מתחשק בה הוא לפתוח את הדלת ולקפוץ תוך כדי תנועה, יהיה מה שיהיה.
התרגום המובא כאן, כמו תרגומים אחרים בבלוג, הוא חופשי ביותר. אין שום ניסיון להפוך אותו לספרותי, או להרחיק יותר מדי מן המקור. הוא בסך הכל נועד לספק עוד זווית על השיר ולנסות לפתוח אשנב בחלון לאלה שאולי לא הכירו אותו לפני כן. בשבוע הבא יופיע כאן תרגום לשיר "סוזן" של ליאונרד כהן. ייתכן מאוד שיהיו לצדו גם תרגומים אחרים לשירים שלו.
כשאני הולך בארץ החלומות השבורים
יש לי חזיונות של חיים אחרים
האושר הוא אינו יותר מאשליה
טבולה בצער, בלבול והזיה
מה קרה לשבורי הלב
שאהבתם התפרקה בכאב
אם לא אמצא אהבה
לעולם לא אחיה בשלווה
שורשי האהבה צומחים בכל פינה
אבל הערוגה שלי כבר התרוקנה
בכל יום הלב הולך ומתפורר
איני יכול לשאת את זה יותר
בין הצללים, תר אחר אור
קפוא, בודד, בלי נחמה שתעזור
מתפלל לזו שאותי תאמץ אל חיקה
כדי שלא אתייסר בשתיקה
מה קרה לשבורי הלב
שאהבתם התפרקה בכאב
אם לא אמצא אהבה
לעולם לא אחיה בשלווה
עדיין מחפש, ללא כל הצלחה
זקוק ליחס חם ולתמיכה
אבוד בלי מוצא ומטרה
מה נותר לי חוץ מעוד סוף רע
מה קרה לשבורי הלב
שאהבתם התפרקה בכאב
אם לא אמצא אהבה
לעולם לא אחיה בשלווה
מוכרח למצוא, אני יודע
את זו אשר תיקח אותי בין זרועותיה
בכל רחוב, שביל או סמטה
אמשיך עוד לחפש אותה
דבר לא יעצור עוד בעדי
אמצא אותה והיא תהיה שלי
כותב, קורא,עובד בעיתונות.
תגובות
השיר בוצע כ"כ הרבה פעמים שכבר נשחק למרבה הצער מבחינתי.