למה הוא לא אוהב ספגטי

 

 

אניו מוריקונה לא אוהב את המונח "סרט ספגטי" שהוצמד למערבונים האיטלקיים שהיו פופולריים בעיקר בשנות ה-60 וה-70. "זה קולנוע, ולא מאכל", הסביר בראיון עמו שהופיע היום בעיתון האוסטרלי The Age לרגל ביקורו הראשון באוסטרליה, בקונצרטים שיתקיימו לכבודו שם בחודש הבא.

 

מוריקונה האיטלקי, בן 83, הוא כנראה גדול מלחיני הקולנוע שנותרו בחיים, לצד מישל לגראן הצרפתי ("מטריות שרבורג") שהיום בדיוק מלאו לו 80. מאות סרטים, בקולנוע ובטלוויזיה, יצאו לעולם מלווים בצלילים הנדיבים והיפהפיים שכתב מוריקונה. אבל עצוב לו על כך שרוב בני האדם מקשרים את שמו באופן אוטומטי רק לפסקולים שכתב למערבונים כמו "הטוב, הרע והמכוער" ו"בעבור חופן דולרים". כי מה עם "ימים ברקיע", "באגסי", "הבלתי משוחדים", "היו זמנים באמריקה", "המשימה", "סינמה פרדיסו" וכל השאר?

 

ב-2007 הוא קיבל את האוסקר היחיד, וגם הוא היה סוג של טוב מצד חברי האקדמיה – פרס על מפעל חיים הם מכנים את הפסלון שהוענק לו, מעין נחמה לאנשים שהגיעו לערוב ימיהם, לפחות מבחינה כרונולוגית, גם אם גופם, נפשם, רוחם ויצירתיותם ממשיכים לעבוד.

 

קלינט איסטווד העניק את הפרס ההוא, בהוליווד, למלחין שהיה מועמד חמש פעמים לאוסקר ולא זכה. היו רבים שראו בכך סגירת מעגל: על במה אחת ניצבו שני אנשים שעבדו קשה בשביל לזכות בהערכה מקצועית שהגיעה באיחור.

 

איסטווד, שבתחילת דרכו הקולנועית נחשב לשחקן פעולה לא מזהיר במיוחד, חולל עם השנים את אחד המהפכים התדמיתיים המרתקים ביותר בתולדות הוליווד ונהפך לשחקן ובמאי מוערך שכמעט כולם רוצים לעבוד לצדו.

 

מוריקונה, שהלחין למערבונים איטלקיים שמלכתחילה נחשבו לנחותים יותר מאלה האמריקאיים, לא רק בגלל הממד ההומוריסטי שהיה בהם, הוכיח עם השנים עד כמה הוא מגוון ופתוח לכל סגנון. בין שזה היה פסקול לסרט המתרחש בראשית המאה ה-20 בחווה בטקסס ("ימים ברקיע") ובין שזה היה פסקול לסרט גנגסטרים המתרחש בתקופת היובש בארצות הברית ("הבלתי משוחדים") – הוא ראה לנגד עיניו את הדמויות והתפאורה והצמיד מוזיקה אפקטיבית, מלאת רבדים ורטט.

 

על המסך היו אנשים מסוכנים לציבור, או כאלה שנשבו בתמימות הנעורים. הוא לכד את האווירה והניח עליה את ידו בלי שתוכל לברוח ממנו. זה נשמע פשוט כל כך לפעמים, כמו למשל ב"הטוב, הרע והמכוער", עד שאפשר לשכוח כמה זה מורכב. וגם נצחי. איך המפוחיות והחלילים יורים זה על זה בדו קרב לאור היום שבו גם המערב פרוע.

 

 

מתוך "היו זמנים באמריקה"

מתוך "ימים ברקיע"

מתוך "הבלתי משוחדים"

מתוך "סינמה פרדיסו"

מתוך "באגסי"

מתוך "המשימה"

מתוך "בעבוד חופן דולרים"

עוד אחד מתוך "בעבור חופן דולרים"

מתוך "הטוב, הרע והמכוער"