ארכיון מחבר:

חמישה שירים לתחילת השבוע

  פסים וכוכבים ארל גרנט, שיר הנושא של הסרט "חיקוי לחיים", שנת 1959. יש למה לחקות *** פקודת יום להקת פיקוד המרכז, "פלישתים עליך שמשון", שנת 1970. בדרך מהצבא עושים אודישן ל"שיער" *** מפופ ושם בארי מקגווייר, Eve of Destruction, שנת 1965. הגיע הזמן למחות, לפני שיהיה מאוחר… *** נטע זר ג'ורדי,  Dur Dur D'etre Bebe, [...]

לשבור את המיתוס

  אז זה החומר שממנו עושים חלומות? הצמד האמריקאי "ביץ' האוס" הוציא בימים אלה אלבום חדש, Bloom, רביעי במספר. בשבוע הראשון שלו הוא כבר נמכר ב-41 אלף עותקים ודורג במקום ה-7 בטבלת המכירות בארצות הברית. זוהי הפעם הראשונה שאלבום של הצמד, שהוקם ב-2004 בבולטימור במרילנד, נכלל ברשימת 40 האלבומים הנמכרים בטבלה השבועית. ואולי זה בכלל [...]

עכשיו כבר מאוחר מדי

  כמו הרבה להקות פופ שפעלו בעיקר בשנות ה-80, גם Heaven 17 סבלה מדעות קדומות. כבר באלבומה הראשון, Penthouse and Pavement, שיצא ב-1981, היו שירי מחאה נוקבים, בין השאר על ממשלתה של מרגרט תאצ'ר. אבל רבים לא התיייחסו ברצינות ללהקה שהקימו איאן קרייג מארש ומרטין וייר (שהיו לפני כן בHuman League) עם הזמר גלן גרגורי. [...]

הרומן הארוטי שמשגע את אמריקה

יש כאלה שמגדירים אותה כבר כ"מאהבה של ליידי צ'טרלי של שנת 2012". טרילוגיית הספרים הארוטית של סופרת בריטית, אי אל ג'יימס, שעד לפני חודשים ספורים היתה אלמונית לחלוטין, מטלטלת את מדף הספרים בארצות הברית. הטרילוגיה, ששלושת ספריה נקראים Fifty Shades of Grey, Fifty Shades Darker וFifty Shades Freed, נמכרה תחילה באינספור עותקים במהדורות אלקטרוניות בהוצאה [...]

רק עוד מלה אחת על רובין גיב

ושוב, כמו במקרה של דונה סאמר, גם יצירתו המוזיקלית של רובין גיב נדחסה מיד אחרי מותו, ברוב כלי התקשורת, בארץ ובעולם, לתוך קופסת עגילים קטנה. רק מלה אחת הודגשה עליה – דיסקו – לא בבוז אמנם כבעבר, אבל די בה כדי לתהות איך נשכחו כל המלים האחרות. גיב, שהחל להופיע עם אחיו, מוריס, אנדי ובארי, [...]

עד סוף הקיץ של דונה סאמר

  אף על פי שהוענקו לה חמישה פרסי גראמי בקטגוריות שונות (אר-אנ'-בי, רוק, דאנס), בחייה, וגם במותה השבוע, דונה סאמר כונתה מלכת הדיסקו. היא היתה אחת מרבבות זמרות מבצעות שטענו לכתר בניסיון לזכות בהערכה אמנותית על פועלן, אבל נאלצו לראות כיצד הציבור וכך גם התקשורת מקטלגים אותן בתוך מגירה צרה ושמרנית.   הדיסקו היה מאז [...]

המדור החדש של "ניו יורקר"

  יותר מדי שעות מול המחשב, פחות מדי שעות מול החיים. ככה זה כשצריך לעבוד ולהתעדכן, כדי לא לפספס שום דבר שצץ פתאום בין מיליארדי האותיות שרצות על המסך. Page Turner, מדור חדש שיצא לדרך השבוע במהדורה האינטרנטית העשירה והנפלאה של כתב העת "ניו יורקר", לא מבטיח להיות רומן מותח, אלא להציג ביקורות, ויכוחים ודיונים [...]

אל תהיו מופתעים

לין ויליאמס היתה חלק מסגנון מוזיקלי שנקרא מיאמי סול סיסטרז, בשנות ה-60 וה-70 – זמרות שחורות, שהצליל שלהן, שבקע ממיאמי בפלורידה, היה אמור לספק אלטרנטיבה לדומיננטיות של זמרות חברת התקליטים מוטאון בדטריוט במישיגן. המרחק הגיאוגרפי ביניהן הסתכם ב-2,200 קילומטרים. המרחק התרבותי לא היה גדול כל כך. אלה ואלה היו בעיקר צעירות מאוד, לפעמים אפילו תלמידות [...]

הלילה הגיע ואני לא ידעתי מה לעשות אתו

  אסור לפחד, ודאי שלא להתבייש, וגם לא להיבהל מהביקורת. שלושה חודשים כבר עברו, ובהם גם נכתבו 99 פרקים. מה צריך להוכיח, ולמי בדיוק? על כך עוד אין לי תשובה, אבל אני עדיין מחפש אותה. מובאים כאן עוד חמישה פרקים מתוך רומן ההתבגרות שאני כותב בכל יום בפייסבוק ועלילתו מתרחשת בשנות ה-80 בקיבוץ קטן. התוכן [...]

בית כן עוזבים: על הספר החדש של טוני מוריסון

  פרנק מאני חוזר לארצות הברית ממלחמת קוריאה. חייל אמריקאי הלום קרב רואה את אמריקה של שנות ה-50 באופן שונה לחלוטין מזו שזכר. דמותו הבדיונית עומדת במרכז הרומן החדש של טוני מוריסון, Home, שיצא בימים אלה. מוריסון זכתה בפרס נובל לספרות ב-1993, האשה הראשונה שקיבלה את הפרס בקטגוריה הזאת. מדוע בחרה לכתוב דווקא על חייו [...]

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 106 שכבר עוקבים אחריו