סטודנטית לרפואה, בתסרוקת של דמות מסדרת בית חולים, ישבה הבוקר בבית הקפה מול סנדלי הקיץ של אביה
חיפשתי רגע אחד לרפואה של שקט ולא מצאתי
היא לא הפסיקה לדבר – על טלפון חדש שהיא רוצה, על משחת שיניים מסרטנת, על ויזה לאמריקה
החזקתי חזק את ספר השירה שהבאתי
קראתי שירים במהירות, הדפים רדפו זה אחר זה כבמרוץ שליחים
כשהגיע קו הסיום נעצרתי
והמשכתי להריץ בראש מלים שלא הספקתי
*
השנה כבר לא 1984, אבל חוות החיות עדיין קיימת
ואף אחד לא עושה זבוב מהריגת פיל בחנות חרסינה
כשראיתי אותה הבוקר קוראת באוטובוס ״דפוק וזרוק בפאריז ובלונדון״ דוממת
תהיתי מתי היא תזמין את קינג ג׳ורג׳ אורוול לחינה
*
הנינה של סימון סניורה שומעת ג׳ז
עם הנכד של אנאיס נין – איזו אנינה
אמרתי לה: תחליטי, או הנרי או הנרי מילר. להזדרז
אמרה: נו פרובלמה. בחרה בדייגו סימאונה
רוברט וייאט מייבב מהרמקול של בית הקפה
שר את ״סי סונג״ וגם הסינתיסייזר בוכה, איזה שיר יפה
מעל אדמה פצועה שואל אדום החזה בקול רפה
עכשיו, כשרובין ויליאמס מת, מי יהיה לנו כרופא?
*
מבחר של סטטוסים שנכתבו השבוע בדף פייסבוק שלי היישר מהאייפון
*
פוסט חדש, מס' 5, בבלוג החדש שלי באתר "הארץ"
http://blogs.haaretz.co.il/itamarzohar/31/
*
תוכנית הרדיו השבועית שלי ברדיו קול יזרעאל
עורך, סופר, משורר
להשאיר תגובה