לא מאמין לכל הסיפור הזה על דליפת תמונות העירום של שחקניות הוליוודיות. יש רק שני צדדים שיכולים להרוויח ממנו – השחקניות עצמן וחברות אבטחה אינטרנטיות. והם אכן מרוויחים. אלה ואלה צוברים כך פרסום חינם. אנחנו חיים בפח אשפה תרבותי ענק, אינסופי, וטובעים בו – נרצה או לא – כל שנייה, כל יום, כל שבוע. מייאש, שכמו במקרה של העשירים שנעשים עשירים עוד יותר, תמיד יש מפורסמים שנעשים מפורסמים עוד יותר ובתווך אנחנו – עניים יותר ויותר, בתרבות ובכסף, מרשים בקלות כזאת לתקשורת להפוך אותנו לטיפשים ופסיביים עוד יותר מכפי שחשבנו שאפשר להיות
פוסט חדש שלי בבלוג ב"הארץ
עורך, סופר, משורר
חיים של אחרים 
יפה שאתה לא מאמין אבל איזו הוכחה יש לך? כל האתרים מדווחים שהפריצה אכן התקיימה ואפילו לא הייתה מתוחכמת במיוחד. ומה לשחקניות יש בדיוק להרוויח מזה?
לא סתם פח אשפה. פח מיזוגני ענק.
כמובן שמסכים לחלק השני, רק שנושא האמונה לא קשור כאן בכלל.
כי עובדתית היה כאן שילוב של פאשלה של אפל (דבר שלא קורה להם הרבה בענייני אבטחה בדרך כלל), חוסר מודעות לעד כמה פשוט לפרוץ סיסמאות קלות של השחקניות שהחשבונות שלהן נפרצו, יחד עם תקיפה ממוקדת על חשבונות ספציפיים.
ככה שדי ברור שהשחקניות עצמן לא היו אלו שיזמו את ההפצה (מסיבות טכניות ומעוד הרבה סיבות שאפשר לחשוב עליהן כמובן) ובוודאי שגם לא חברות אבטחה אינטרנטיות שלא הן ביצעו את הפריצה ולא הן יספקו את אמצעי ההגנה (כי אין בהם צורך – הבעיה היתה במנגנון ההזדהות, כלומר בעיה של אפל).
אז יש בסיפור הזה מפסידה אחת ברורה – אפל. שכאמור נחשבת שחברה די טובה בהיבטי אבטחת מידע וכאן לא רק שפישלה בנושא פשוט יחסית שאיפשר את הפרצה, אלא גם הוסיפה לאחר מכן הסברים מפותלים ולא ממש הודתה שטעתה כאן (ותיקנה את הפרצה בנתיים).
והשחקניות – חלקן )האנונימיות יותר) אולי ירוויחו משהו שולי, אבל די ברור שהן נפגעו מכל הסיפור – בוודאי אלו שלא היו צריכות פרסום מפוקפק כזה מלכתחילה.