אומרים שיש שם בתי מלון טובים

עלה על מונית שירות. קנה כרטיס לגיהנום. הייתי שם פעם, אמר הנהג, דווקא לא משהו. אומרים שיש שם בתי מלון טובים, התערב נוסע על ספסל יחיד, אוחז בעגלת השוק שלא תברח. שמעתי שהאוכל דליקטס, התערבה נוסעת אחרת שבדיוק ירדה, בעלי שיחיה חזר משם עם קלקול קיבה. ברדיו השמיעו את השיר מדרגות לגן עדן. נהג, אתה מוכן להגביר? שאל נער, שעבר בסביבה, גיטרה שמוטה על גבו. אתה אל תגיד לי מה לעשות, צעק הנהג והעביר תחנה. עשה דווקא. נגמרה תחזית מזג האוויר. התחילה תוכנית הרדיו של אשת השר. וכולם ביקשו לרדת, גם זה שרצה להגיע לגיהנום, כי למי יש כוח   לשמוע תוכנית כזאת מאלפת, מעלפת, מהלפת

זיהיתי אותה מפייסבוק

ירדתי מקו 172 ברחוב קינג ג'ורג' כדי להחליף אוטובוס. השבוע כבר כמעט נגמר. רציתי למהר להספיק לקנות נעלי ספורט להליכות המשותפות שלנו, על חוף הים, או ליד הנחל, בכל שבת בבוקר. זיהיתי אותה מפייסבוק. היא זיהתה אותי. נעצרנו זה מול זו כדי להגיד "היי", "מה נשמע" ו… אז באו שתיקות כולאות וחיוכים מתחמקים. זה היה הדדי. קבענו שנתראה בפייסבוק ולא התכוונו לזה, כמו שני אמריקאים שנפגשים במקרה, בבית קפה, ליד מוזיאון או בכניסה לחנות ממתקים, אחרי שלא התראו שנים ואומרים שהם מוכרחים לצאת יחד לארוחת ערב משותפת. אלא שאנחנו לא היינו באמריקה אלא בתל אביב, ביום חורף לא קר, בלי סנוניות מעל חוטי החשמל, עם דרורים המחפשים אוכל על שולחן בית קפה שהחשבון עדיין מתנופף בו. כשכל אחד מאתנו המשיך לדרכו נזכרתי איך פעם היא כתבה לי טוקבק, על קליפ שהנחתי בפייסבוק, "אלוהים, איזה טעם צ'יזי יש לך". גם בגלל זה הפסקתי לשים שם שירים

 

מה כתב בוב דילן ליאיר לפיד

בוב דילן כתב את Forever Young בתחילת שנות ה-70. השיר הופיע תחילה באלבומו  Planet Waves שיצא ב-1974. אחר כך ביצעו אותו רבים, בין השאר ג'ואן באאז שהיתה גם בתו זוגו, ורמי קליינשטיין, ששר גרסה עברית יפה מאוד  שכתב יאיר לפיד. זה תרגום חופשי מאוד שלי לשיר. חשוב לי להדגיש: כמו בתרגומים אחרים שלי לשירי פופ ורוק לא הקפדתי על כך שאת התרגום יהיה אפשר גם לשיר, בין השאר משום שממילא איש יש ישיר את התרגום שלי. מאחר שבוב דילן אינו מרשה שיעלו שירים שלו ליוטיוב יש כאן ביצועים אחרים

 

שיברכך האל ויגן מכל משמר

שמשאלותיך יתגשמו כולן

שתעזור לאחרים בלב רחב, לא מר

והם גם בשבילך יהפכו עולם

 

שתבנה סולם שיגיע אל הכוכבים

ותטפס על כל המדרגות

שתישאר צעיר לעד, מוקף באוהבים

צעיר לעד, בלי כאבים ודאגות

 

שתהיה אדם ישר

כן, צדיק וגם הגון

שאמת תמיד תאמר

והאור יהיה לך מיגון

 

שיהיו לך האומץ והכוח

לעמוד תמיד על זכויותיך

שתישאר צעיר לעד, בלי לשכוח

צעיר לעד, כדרך אבותיך

 

שתהיה תמיד עסוק

ורגליך מהירות, קלות ומוכנות

שיסודות ביתך יהיו חזקים כצוק

כשהרוחות יגיחו זועפות ומעונות

 

שלבך יהיה מאושר תמיד

שאת שירך ישוררו לעולמים

שתישאר צעיר לעד, עמיד

צעיר לעד, שומר על עלומים

 

הגרסה של ג'ואן באאז

הגרסה של בוב דילן ו"הבנד"

לא תאמינו את מי ראיתי

סטודנטית לרפואה, בתסרוקת של דמות מסדרת בית חולים, ישבה הבוקר בבית הקפה מול סנדלי הקיץ של אביה
חיפשתי רגע אחד לרפואה של שקט ולא מצאתי
היא לא הפסיקה לדבר – על טלפון חדש שהיא רוצה, על משחת שיניים מסרטנת, על ויזה לאמריקה
החזקתי חזק את ספר השירה שהבאתי
קראתי שירים במהירות, הדפים רדפו זה אחר זה כבמרוץ שליחים
כשהגיע קו הסיום נעצרתי
והמשכתי להריץ בראש מלים שלא הספקתי

 

*

השנה כבר לא 1984, אבל חוות החיות עדיין קיימת
ואף אחד לא עושה זבוב מהריגת פיל בחנות חרסינה
כשראיתי אותה הבוקר קוראת באוטובוס ״דפוק וזרוק בפאריז ובלונדון״ דוממת
תהיתי מתי היא תזמין את קינג ג׳ורג׳ אורוול לחינה

 

*

 

הנינה של סימון סניורה שומעת ג׳ז
עם הנכד של אנאיס נין – איזו אנינה
אמרתי לה: תחליטי, או הנרי או הנרי מילר. להזדרז
אמרה: נו פרובלמה. בחרה בדייגו סימאונה

*

 

רוברט וייאט מייבב מהרמקול של בית הקפה
שר את ״סי סונג״ וגם הסינתיסייזר בוכה, איזה שיר יפה
מעל אדמה פצועה שואל אדום החזה בקול רפה
עכשיו, כשרובין ויליאמס מת, מי יהיה לנו כרופא?

 

*

מבחר של סטטוסים שנכתבו השבוע בדף פייסבוק שלי היישר מהאייפון

 

*

 

פוסט חדש, מס' 5, בבלוג החדש שלי באתר "הארץ"

http://blogs.haaretz.co.il/itamarzohar/31/

 

*

תוכנית הרדיו השבועית שלי ברדיו קול יזרעאל

 

http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=418931

רובין ויליאמס שלא הכירו

 

מיד אחרי ההודעה על מותו של רובין ויליאמס החלו לזרום תגובות של שחקנים ובמאים בהוליווד. צבועים כמו רוב האנשים בפייסבוק, רק עשירים ומצליחים יותר מהם – התקשורת אוהבת אותם מוחים דמעה, מביעים צער, והם מספקים לה את הסחורה, מנצלים עוד הזדמנות להיות באור הזרקורים, מאופרים ומפורסמים. סיפור חייו של ויליאמס, על התהומות והפסגות בו, עוד יעובד לסרט. השחקן שיגלם את דמותו יהיה מועמד לאוסקר, אולי אף יזכה בו. זה מרגש את המפיקים ואת הקהל כשזה על המסך הגדול, בקולנוע. זה לא מזיז להם כשזה במציאות, מרחק כמה מאות מטרים מהם

 

 

אורלי ויינרמן לא תאהב לשמוע את זה

הערה קצרה על הקליפ החדש, ה"הומוריסטי" כביכול, שנקרא "תמיד עולה המנגינה" בביצוע "קומיקאים" המכונים להקת חילות צה"ל:
***
רמת המשחק בקליפ מביכה. כל "תזמורת בצורת" בהופעת בית ספר עולה על כך. זה צפוי, המשך ישיר לחנפנות ולבינוניות של "ארץ נהדרת" ודומותיה, ולמרות זאת מפתיעה בכל פעם מחדש עוצמת ההדף של הרדידות הזאת, שנובעת הן מהעדר מקוריות והן מפחדנות. אילו לפחות היו מנסים המשתתפים לשיר מלים חדשות לשירי הלהקות הצבאיות, אולי היה אפשר למצוא בכך נקודת מבט אחרת, מעניינת, לא צריך להגזים ולומר נועזת כי רוב משתתפיו כלל לא מכירים את ההגדרה
***
נכון, אני מלכתחילה לא קהל היעד של ה"יצירות" האלה, ולא אובייקטיבי, אבל זה בסדר, גם אתם לא.
***
מיה דגן וולגרית מדי לטעמי, ליאת הר לב מאולצת מדי בעיני ויעל פוליאקוב ילדותית מדי באופן קשה לצפייה. אף פעם לא הבנתי את ההתלהבות מאילן פלד – הכישרון העצום שלו ניכר מיד, אבל הדמויות שהוא מגלם צפויות, בנאליות ומתכלות בתוך שנייה. בסדר, הבנו, צא קצת מהקליפה, לך דווקא על מה שיאתגר אותך. העציות והשמרנות הטבועות באסי כהן מסייעות לו בדרך כלל להגחיך את הדמויות שהוא מגלם, אבל עם זאת משרות שעמום מהר מדי. רועי בר נתן מרשה לעצמו בשנים האחרונות להתפרע, וזה רק עושה לו טוב, אבל הוא עדיין מסוגל וצריך להקצין את דמויותיו עוד יותר. מאור כהן הוא זמר נהדר שהקסם הרב שלו טמון בזריקת הזין התמידית שלו בהופעות – המוזיקליות והטלוויזיוניות – אבל הגיע שלב בחיים שבו מתחשק לנער אותו ולהגיד "די, תתבגר, תנצל סוף סוף את מה שהתברכת בו, השלך את הסטלנות הזאת לפח האשפה מתחת לביתך".
***
לא אדבר שוב על הרעל שהזריק כאן ערוץ 2 והוביל לכך שכל דבר בינוני כאן נחשב מיד ליצירת מופת רק משום שמופיעים בו האנשים הנכונים או שהם עומדים מאחורי הקלעים שלו.
***
הבקשה היחידה שלי להערב ולבכלל היא צנועה: הפסיקו ללכת אחרי העדר. זה לא שווה. חפשו תמיד את אלה שאומרים את האמת בפרצוף גם אם היא לא נעימה לשמיעה

מריאן פייתפול מחכה לדרורים שישירו שוב

בת 67 ומציינת 50 שנה על הבמה

מריאן פייתפול הוציאה השבוע שיר חדש, ראשון מתוך אלבום חדש, שיגיע בסוף ספטמבר

רוג'ר ווטרס כתב לה את השיר

ניק קייב ואנה קאלווי הם בין אלה שכתבו את השירים האחרים

 https://www.youtube.com/watch?v=jE9I4lVpE64

פוסט חדש בבלוג שלי באתר "הארץ"

http://blogs.haaretz.co.il/itamarzohar/8/ 

אם תגיד לי שאשתוק לעד–תרגום חדש לשיר של ליאונרד כהן

השיר  If it Be Your Will נכלל באלבום  Various Positions שהוציא ליאונרד כהן בשנת  1984.

הוא כותב אותו לאל או מדריך רוחני. מתחיל בגוף ראשון יחיד ועובר לקראת סופו לגוף ראשון רבים.

זהו תרגום חופשי שלי:

 

אם תגיד לי

שאשתוק לעד

אז ידמום קולי

תיכף ומיד

שוב לא אדבר

אציית, כנוע

לשקט אתחבר

בלי לשאול מדוע

אם תגיד לי

רק לומר אמת

על זו התלולית

לך אשיר כעת

כל שבחיך יתנגנו

אם תגיד לי

ושיריי יתרוננו

על זו התלולית

כל שבחיך יתנגנו

אם תגיד לי

ושיריי יתרוננו

על זו התלולית

אם מבוקשך הוא

אם זאת תבחר

נהרות יתמלאו

יחייך כל הר

פזר את החמלה

על לבבות שרופים

שא עמם תפילה

לימים יפים

השאר אותנו קרובים

קשורים ומהודקים

כולנו כאן קשובים

מוקפים אורות דולקים

מוקפים אורות דולקים

אנו כאן, תחת ראשך

בקולות שבורים וחנוקים

נמות אם זהו מבוקשך

למה לימור לבנת לא עוצרת את ההסתה נגד זמרים מהשמאל

רונה קינן ביטלה הופעה שהיתה אמורה להתקיים אתמול בערב בחיפה משום שקיבלה איומים על חייה

 

ראש העיר יונה יהב אמר בתגובה שזו כניעה לשוליים הקיצוניים

 

אפשר להבין אותה

 

אפשר להבין אותו

 

אי אפשר להבין מדוע שרת התרבות לימור לבנת שותקת לנוכח האיומים בשבועות האחרונים על חייהם של זמרים ושחקנים המזוהים עם השמאל בגלל התבטאויותיהם

 

כשהם זוכים בפרס היא ממהרת לקפוץ אל הבמה או אל הפודיום. כאשר הם נאלצים להדוף זרמים עזים של שנאה הם פתאום לא מעניינים אותה או את ממשלתה

 

(פורסם, כמו רוב הפוסטים כאן, בפייסבוק)

 

http://blogs.haaretz.co.il/itamarzohar/5/

בלוג חדש שלי באתר הארץ

 

הסקופ הגדול של אהוד יערי

רוב הפרשנים בטלוויזיה בישראל – בתחומים צבאיים, מדיניים, פוליטיים, צבאיים או מזרח תיכוניים – דומים לפרשני הספורט כאן. הם מסתכלים על המתרחש במגרש ולפי זה משנים את דעתם
הם אינם מבינים יותר מהתושבים בבית. יש פשוט מישהו בערוץ כלשהו שנתן להם מיקרופון ובמה
הדבר בולט כמובן יותר בימי מלחמה. אני משתדל לא לראות טלוויזיה בימים עצובים אלה, אבל אם עיני נתקלות בניצבים המשחקים בו הן מתמלאות ייאוש, עוד יותר מהרגיל
במלחמה הזאת הבנתי סופית שאהוד יערי לא יודע על מה הוא מדבר. מבחינתו זה לא משנה, הוא הרי נחשב מומחה, והבדיחה – כמו במקרה של רוני דניאל ואחרים – היא על חשבון הצופים
אהוד יערי יכול להגיד שצרצרים שרים עכשיו בחומס שבסוריה והתנים באלכסנדריה עונים להם ביללות. המנחה שלצדו לא יעצור אותו, הוא הרי המומחה, ״יש לו מקורות״ ו״מעדכנים אותו עכשיו״. זה תמיד עושה רושם גם אם אין שום כיסוי
ערוץ 2, כמו גלגלצ, הוא בור בלי תחתית של אשפה תרבותית. כך היה מיום שיוקם, כך יהיה תמיד. אלה ואלה יוצרים קול אחד, שאין בו מקום לעוד קולות או לספקות. הבינוניות הזאת נוחה למנהליהם כי רוב העם בוהה ממילא. התוכן? למי אכפת ממנו? סתם בזבוז זמן