במשך שנים רבות תהיתי לאן נעלם הזמר דני מסנג. ידעתי שהוא עזב את ישראל לפני כמה עשורים ונסע לארצות הברית אבל לא יותר מכך. איך יכול להיות שזמר בעל קול ייחודי ונוכחות מוזיקלית כמעט נשכח כך מהתודעה התרבותית המקומית? הוא אמנם מושמע מפעם לפעם בתוכניות רדיו ייעודיות, בעיקר כאלה המשדרות שירים עבריים ישנים, אבל אלה שלא מקשיבים להן גם לא מתעניינים בקולות שעומדים מאחוריהם, אלה שתרמו כל כך הרבה ליצירה המוזיקלית הישראלית.
מעודד מכך שגיליתי במקרה שפוסט מיוחד שהפקתי על פסטיבל הזמר החסידי הועלה לערך שנפתח על הפסטיבל בוויקיפדיה, החלטתי להמשיך לנסות במאמצי לעזור בשימור המוזיקה הישראלית שהוקלטה והולחנה כאן בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה. הרי לא יכול להיות שכמעט איש מחברי הטובים ביותר לא שמע מעולם על מסנג, שתמיד הזכיר לי בהגשה שלו זמרים כמו עוזי מאירי ודודו זכאי. הם אמנם בני ההתיישבות העובדת ופנו במוצהר לכיוון הארצישראלי, אבל גם מקולו שלו, אף שהוא עצמו היה עירוני ונטה לסגנון עדכני יותר, נשבה רוח נעימה של פולק מקומי, עם רגש, פשטות וצניעות.
כשפניתי אל מסנג לא האמנתי שהוא בכלל יענה לי. לכן הופתעתי עוד יותר לנוכח התשובה המיידית והנכונות להתראיין. אני מקווה לחשוף כך את יצירתו, משנות השבעים וגם מימינו, לכמה שיותר אוהבי מוזיקה. גם הוא וגם הם ראויים לכך.
*
"מאז שעזבתי את ישראל הלחנתי הרבה שירים, כתבתי מחזות, שירה ורומן", מספר מסנג, בן 61, שחי עם אשתו טרי בלוס אנג'לס. ב-1995 התחלתי להתמחות במוזיקה ליטורגית, מוזיקה שמושרת בבתי כנסת. לא חזרתי בתשובה. החלטתי לעשות זאת משום שהרגשתי צורך ליצור מוזיקה רלוונטית ועכשווית עם השפעות ישראליות ומסורתיות. כל זאת משום שמוזיקה צפון אמריקאית לבתי כנסת נשמעה לי כמעט מרוקנת מצלילים ותכנים יהודיים".
מסנג, המשמש כחזן ומנהל אמנותי של בית הכנסת הרפורמי Temple Israel of Hollywood , אומר כי הוא כותב מפעם לפעם שירים חילוניים, בעברית ובאנגלית, "אבל רק כאשר אני חש צורך עז לעשות זאת. את רוב הזמן אני מקדיש לכתיבת מוזיקה לבית כנסת, שנכתבת בעיקר לסולנים או למקהלה. אני גם מעבד מחדש יצירות ליטורגיות עתיקות, ספרדיות ואשכנזיות, לצד שירים ישראליים ישנים. אני עושה זאת משום שאני חושש שהם יישכחו וייעלמו מן העולם. חשוב לי שהם יישמרו וישירו אותם".
הוא מופיע ברחבי ארצות הברית וקנדה, אבל גם בגרמניה, הולנד ואנגליה. מאז שבא לארצות הברית השתתף בהפקות של ברודוויי, אוף ברודוויי, קריינות לרדיו והופעות בטלוויזיה. כמו כן הקליט שמונה דיסקים והוא כבר עובד על שניים נוספים.
ספר קצת על תחילת דרכך המוזיקלית.
"התחלתי להלחין שירים כשהייתי בן 15. בגיל 18 הלחנתי בין השאר את 'אל תשני אניטה' ויאניטה לא באה' למלים של נתן יונתן. את 'אנחנו' ו'אנו ניפגש' כתבתי במקור באנגלית. רק אחר כך הבאתי אותם לאהוד מנור, שהיה חבר שלי, והוא כתב להם מלים בעברית".
את 'דוידוביץ' כתבתי לסבא שלי, שלום צבי דוידוביץ', המלאך שלי, שגר ליד גן החיות הישן של תל אביב, ליד בית העירייה. הוא היה הראשון שתירגם לעברית את היצירות של שייקספיר וכך גם את 'בייוולף' ויצירות של צ'וסר. הוא זכה בפרס טשרניחובסקי והיה מעורב בכתיבת הגרסה הראשונה של מגילת העצמאות.
"את כל השירים האלה, שהופיעו באלבומי הראשון 'אלבום ראשון', שיצא ב-1975, עיבד שלמה גרוניך הנפלא. האלבום יצא לפועל בזכות שלמה צח, חבר טוב שהיה מנהלי באותה תקופה ותמיד היה אדיב מאוד כלפי".
ומה עם "שלישיית הצירוף המקרי" שהיית חבר בה?
"אני, צילה דגן ויאיר קלינגר התחלנו להופיע יחד עם המופע "ייאוש יושב על ספסל", שהתבסס על שירי ז'אק פרוור. אהבנו מאוד זה את זה וגם להופיע יחד. קלינגר כתב את רוב המוזיקה שלנו. יחד יצרנו שלושתנו את העיבודים הקוליים. נדמה לי שהשיר הראשון שהקלטנו היה "ריק הקומקום" שהוקלט בקול ישראל. אחר כך הופענו בפסטיבל שירי ילדים עם השיר "נומי ילדה". הלהיט הגדול ביותר שלנו היה "בלדה על לוח השנה" שכולנו אהבנו. אני עדיין מרגיש טוב כשאני שומע אותו. הקלטנו הרבה בקול ישראל ובטלוויזיה שהיתה אז בתחילת דרכה. אני, מוצי אביב ואפי וייס, שותפיי להרכב "לימוני הדבש", השתתפנו במופע הטלוויזיוני הראשון בישראל, "כאן אלהמברה", שהפיק גיורא גודיק".
מי האנשים שהשפיעו עליך?
"אני חייב הרבה לשמעון כהן – מנצח גדול, פסנתרן ומעבד – שהדריך אותי מקרב לב. כך גם סשה ארגוב, האליל שלי, שנתן לי כל כך הרבה. המוזיקה שלו עדיין בנשמתי, לבי וראשי. שלמה גרוניך, יוני רכטר ומתי כספי, שעמם שיתפתי פעולה בכמה פרויקטים, השפיעו גם הם עלי. היה לי מזל גדול לעבוד עם כל כך הרבה זמרים, מלחינים ותמלילנים מוכשרים, שתמיד עזרו והיו נחמדים.
"הקשר שלי עם נתן יונתן היה גם הוא בעל משמעות רבה בשבילי. זו היתה הפעם הראשונה שהכרתי מקרוב משורר אמיתי ואמן, ישר והגון. הזמן שהיה מוכן להקדיש לי, ההערות שלו והחברות הם דבר ראוי להערכה. תמיד השתדלתי לשיר רק שירים שיש להם ערך בעיני, שירים שגם היו כתובים היטב והיה בהם רגש.
"אהבתי כמעט כל דבר שסשה ארגוב הלחין ואהבתי במיוחד את שירי אהוד מנור, שהיה נדיב מאוד כלפיי. אזכור לו תמיד את הזמן האינסופי שהיה לו בשבילי בתוכנית הרדיו שלו, את השירים שכתב לי ואת ההערות המועילות שלו. אני מתגעגע אליו מאוד. למוני אמריליו יש חלק חשוב בקריירה שלי בגלל שני השירים שהלחין לי לפסטיבל הזמר המזרחי, הראשון והשני, ובהם "אהובתי". הוא אדם מקסים שכתב מנגינות פשוטות ויפות.
"אהבתי מאוד את שירי נתן אלתרמן שאני עדיין חושב שהוא אחד המשוררים הישראלים הכי פחות מוערכים".
למה אתה מתכוון?
"תמיד הרגשתי שמתייחסים אליו בישראל יותר כאל עיתונאי, פולמוסן ומחבר של שירים פופולריים מאשר אל משורר. נדמה כי הפופולריות שלו הפכה אותו למשורר פחות 'רציני' בעיני מבקרי ספרות סנובים. בעיני, אלתרמן הוא מאהב מיוסר של ישראל הבלתי אפשרית. יותר מכל אדם אחר הוא הבין את הטבע הטראגי האמיתי של היחסים בין היהודים לארץ אבותיהם שאליו שבו. השפה שלו היתה קשה, עשירה ומלאה בכאבים פיזיים. אני לא יכול לדמיין את הדור של מלחמת העצמאות ללא אלתרמן. אני לא יכול לדמיין את ישראל ללא הקול שלו וחזונו".
מסנג מוסיף כי ניסה במשך כל חייו, והוא עדיין מנסה, לעזור לזמרים אחרים להצליח בתעשיית המוזיקה. "אני מקווה", הוא אומר, "שדייוויד ברוזה עדיין זוכר לי שעזרתי להציג אותו לעפרה סמואל ופפו לוי בקול ישראל, בתוכנית 'תשואות ראשונות'. אני גם זה שהפגיש בין מתי כספי לגיורא גודיק וזיקו גרציאני. אני מקווה גם ששלמה גרוניך זוכר שיאיר קלינגר, צילה דגן ואני הכרנו לו את המעבד הגדול אלכס וייס".
תודה רבה, רבה אחלה של פוסט !
תודה רבה. דני מסנג אכן זמר מצויין, וחבל שנעלם מנופינו.
דרך הפוסט אולי אחדש קשר עם שכן וחבר ילדות
נזכר, כאילו היה זה אתמול באביו, באיש המיוחד והשקט הסוחב מהחנות השכונתית (מה שקרוי היום ה"סופר") עגלת קניות ובה בקבוקי בירה אותה אהב ללגום תוך קריאת ספרים כשהוא ישוב ליד האח בבית ברחוב אבנר. איש תמיר ונאה טייס בחברת תעופה אזרחית.. את האמא החסונה והמקורזלת, מתאמנת ומנגנת בחצצורה, ואת האחות הבלונדינית הצעירה ממנו חיננית וקצת שובבה… ואת הכלב שהיה חלק בלתי נפרד מהמשפחה. וגם את הסבים מגיעים מת"א ברכב שחור במחצית השניה של שנות החמישים (בתקופה שרק למעטים היה "פרייבט") ולוקח אותנו סיבוב.. וכששיחקנו יחד בארגז החול ובחצר שבביתי או ברחוב וכשטיילנו לשדה הבור שהקיף את השכונה, לפני שהוא הפך ל"מכרה דולרי לכרישי נדל"ן") שמעתי באמת את דני מסינ מסלסל בשריקה אך מי האמין שיהיה זמר….מאד אוהב את קולו ואת בחירותיו. השירים שצירפת איתמר מזכירים לי בחלקם את נוף הילדות הזה
תבורך!
איזה יופי של פוסט ואחלה יוזמה!
איזה פוסט מקסים. וכמה הוא מפרגן לכולם. והצנע לכת אמיתי. אנו ניפגש חרוט על לוח לבי.
תודה, איתמר!
מרתק! גם אני שאלתי את עצמי לא פעם לאן נעלם הזמר הנפלא ששר את "דוידוביץ'", שיר שאגב הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים של 1976 אם אינני טועה
מופלא, מרגש, מצמרר. רק דבר אחד מוזר לי, במשך שנים היה כתוב בעיתונים כמו להיטון שהוא הפך לבודיהסט!
לא הצלחתי לראות איך הוא נראה היום אבל אין ספק שהוא זכה לאחד הקולות הטובים והיפים, מרעידי הלב והצלולים, שהיו לנו כאן, ודי הוחמץ, לצערי.
ברכות על ההשג
ומתי אתה עושה פוסט ״השוואת ביצועים״ על השמלה הסגולה?
תודה רבה. זה יהיה, בקרוב
עוד דבר: לדעתי הוא כיכב כשחקן בדרמת טלויזיה "הרופא הקטן מרחוב החבשים" שביים יהודה ג'אד נאמן (לפי סיפור של דוד שחר) ושודרה בערוץ 1 בתחילת שנות השבעים ממש לפני מלחמת יום הכיפורים. שיחקו לצידו שרגא הרפז וז'רמן אוניקובסקי נדמה לי. ראיתי קטע מזה בפסטיבל "בוידעם" בביכורי העיתים בתל אביב בחופשת סוכות לפני שבועיים. באמת שאלתי את עצמי לאן נעלם האיש היפה הזה שפניו זכורות לי מילדותי.
תודה על הפוסט הנפלא! אגב, עד לא מזמן אפשר היה למצוא ביוטיוב את הגרסאות העבריות היפות של דני מסנג לשירי בוב דילן. מישהו יודע לאן הן נעלמו?
תודה רבה. אין לי מושג מה קרה להן
בראש השנה ייצא לראשונה ב"התקליט חיפה" "אלבום ראשון" של דני מסנג לראשונה על גבי דיסק.
איך יהיה ניתן להשיג את הדיסק ?
אז הדיסק לא יצא בסוף? מתי, מתי…?
ייצא ממש בקרוב אצל דב זעירא, "התקליט חיפה". ממש בקרוב
שמעתי בתוכנית של רוני ידידיה היום שהתקליט של דני מסנג אכן יצא, היכן ניתן להשיג אותו ?
מרתק, מעניין, ומשעשע… כל הכבוד, איתמר!
אביו של דני מסנג היה סיפור בפני עצמו: טריג מסנג, אמריקאי ממוצא סקנדינבי, התנדב לחיל האויר הישראלי במלחמת העצמאות- ומאז נשאר בישראל, התגייר, נישא והקים משפחה. עבד כקברניט שנים ארוכות בחברת ארקיע.
בזכות אנשים כמוהו הקמנו את המדינה.
יהי זכרו ברוך.http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A3-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%92-%D7%9E%D7%A1%D7%A0%D7%92
יהי זכרו של טריג מסנג ברוך.
אני זוכר את דני מסינג בא ל"סמי בורקס" ביפו, ודבר ראשון היה שותה איירן, שזה יוגורט נוזלי מעורבב עם סודה כנראה. הוא היה חולה על המשקה הזה והיה שותה אולי שלוש כוסות אחת אחרי השניה. חוץ מזה הוא זכור לי כבחור מקסים, ביישן ומתוק. אני פשוט נהנה לשמוע אותו ברדיו מפעם לפעם זה כל כך מחזיר אותי לנעורי. אנחנו בני אותו הגיל. …..אולי שמישהו יביא אותו להופעה בארץ? בטוח שיבואו המון אנשים. אז הרימו את הכפפה……