בסוף שנות ה-70, אחרי שיצא אלבומן הראשון, הופיעו חברות להקת הפופ הנשית ה"גו-גוס" על שער המגזין "רולינג סטון" כשהן לבושות בתחתונים וגופייה צחורים כאבקת כביסה. אף על פי שהיו חלוצות בתחומן – זהו הרכב הפופ הנשי הראשון שחברותיו כתבו את שיריהן בעצמן ואף הגיעו לראש מצעד המכירות בארצות הברית – הן נאלצו להיכנע לתכתיבי תעשיית המוזיקה האמריקאית השוביניסטית ולמכור את גופן כדי לשמור את ההצלחה על אש גדולה.
יותר מ-30 שנה חלפו מאז, ונדמה כי דבר לא השתנה. קייט פרי, זמרת פופ נוצרייה חסודה ומתחסדת, שהמוזיקה שלה משעממת כמעט כמו זו של רוני סופרסטאר ושל רוני דלומי, דיגמנה בחודש שעבר הלבשה תחתונה על שער מגזין "רולינג סטון", שימיו המהוללים כבר מזמן מאחוריו, אבל הופעה עליו עדיין מבוקשת.
נשים אמנם עברו כברת דרך מרשימה בזכות המהפכה הפמיניסטית, אבל בכל הקשור לעולם הבידור – ובעיקר מוזיקה, קולנוע וטלוויזיה – רבות מהן, בעיקר המפורסמות שבהן, עדיין נדרשות לחשוף את גופן, או חלק נכבד ממנו, כדי למכור אלבום חדש, סרט או סדרת טלוויזיה. כיום הן כביכול מודעות יותר לעצמן וכלפי חוץ נראה שהן עושות זאת בקריצה או חיוך. אבל שום תירוץ לא יוכל להסתיר את האמת העירומה: הן משתפות פעולה עם מערכת שמרנית וכפויית טובה שאנשיה רואים בהן בעיקר סמל מין שצריך להתפשט כדי למכור את סחורתו ולהראות שהוא לא הזדקן. וגם אם יש כבר קמטים, כמה ניתוחים פלסטיים או שימוש פשוט בפוטושופ, יעשו כבר את העבודה. מגברים, כמובן, איש אינו מצפה להפשיל מכנסיים. אולי רק לפתוח את החגורה.
כוכבת הפופ הבולטת ביותר בשנתיים האחרונות, וזו שכבר כמובן נהפכה גם לאייקון אופנה, סמל תרבותי ומה לא, היא ליידי גאגא. מעייפת ככל שתהיה, חקיינית ולא מקורית, בהופעות האקסצנטריות לכאורה שרק חושפות את ערוותה של התקשורת, היא ממשיכה לעשות כותרות ולעורר אינספור דיונים, גם אחרי שנדמה כי נאמר ונכתב כבר הכל על מה שאין מה להגיד עליו מלכתחילה. לפני כשבועיים כתבה עליה פרופ' קאמיל פאליה, פמיניסטית ותיקה ורבת זכויות, כתבת פרופיל רחבת היקף ב"סאנדיי טיימס". היא שפכה עליה את זעמה ובין השאר תהתה כיצד ליידי גאגא, רק בת 24, נהפכה לסמל המין של דורה אם היא "מלאכותית כל כך ונטולת מיניות וארוטיות".
פאליה, שלפני שני עשורים הכתירה את מדונה כ"עתיד של הפמיניזם", מתכווצת בוודאי בחוסר נוחות במגדל השן שלה בכל פעם שהיא רואה מה קרה לאותה גברת ששנים מתאמצת להמציא את עצמה מחדש ללא הצלחה. מדונה, כמו ליידי גאגא, היא בסופו של דבר מוצר של מפיקים מוזיקליים שיצרו לה זהות ותדמית על חשבון המוזיקה. בשנותיה הראשונות אמנם היה משהו מרענן ושובה לב בנוכחותה ובלהיטיה, שכמה מהם מוצלחים ומהוקצעים. אבל אי אפשר למשוך את התרמית יותר מדי זמן. השקר והזיוף תמיד מתגלים, במוקדם או במאוחר. אחרי הכל, צריך כישרון מוזיקלי, ולא רק מסחרי ושיווקי, כדי להיחרת בתודעה כפורצת דרך תרבותית.
ליידי גאגא אמנם שורפת את עצמה מיום ליום, עם חשיפת יתר לשמש אורות צלמי הפפראצי. אלא שבמקרה שלה נראה כי הנוכחות המאסיבית של בכלי התקשורת היא לא עלבון למין הנשי, אלא להיפך. היא משחקת את המשחק הפוך על הפוך, לועגת לתעשיית הבידור הצינית שאינה מתעניינת באמת במוצר הסופי אלא רק בכותרות שנוצרות סביבו. ההופעה המגוחכת שלה בשבוע שעבר בטקס פרסי האם-טי-וי המיותר כל כך הוכיחה זאת שוב. היא ידעה שהקהל והעיתונאים יתעניינו רק בלבוש שלה, ובעיקר מה שהוא לא מסתיר, ולכן עשתה את הדבר הכי צפוי שאפשר לעשות ובאה בתלבושת נועזת כביכול שאין לה שום קשר להבעת עמדה בנוגע לצמחונות או פמיניזם. מי שנדהם מכך בכל פעם מחדש אומר בעצם שהמוזיקה כלל לא מעניינת אותו. חבל, כי אם מקשיבים בין השורות למוזיקה שלה אפשר למצוא שם ניצוצות של כישרון. השנים הבאות יגידו אם היא תשכיל לעשות בו שימוש, או כמו במקרה של מדונה תוותר עליו לטובת התמסרות מוחלטת לטובת יחסי ציבור ריקים מתוכן.
לפי מיטב הבנתי,לא בטוח שליידי גאגא היא בכלל אישה מה שאולי הופך את השאלה ללא רלוונטית.אין ספק שהיא הולכת קצת רחוק מדי אבל גם אמרו את זה על מדונה בזמנה.השמלה שלה בטקס האחרון היתה באמת בחוסר טעם אבל עובדה שכל העולם דיבר על זה אז כנראה שהיא יודעת מה שהיא עושה.אני חושב שיש לה כשרון והפרובוקציות מפריעות להבחין בזה.
קודם כל, היא אשה. יש קליפים שלה לפני המיתוג שמוכיחים את זה.
הקליפים של ליידי גאגא מרהיבים והמוזיקה שלה סבירה אבל בסך הכל היא תופעה די חדשנית. היא הרי נחשבת לשיא המיינסטרים ומובילה את מצעדי הפזמונים בעולם. המקבילה שלה בארץ בכל הנוגע להצלחה מסחרית היא שרית חדד. ליידי גאגא בכל זאת מביאה איתה משהו עתידני וקיצוני מבחינה חזותית לפחות.
מה שבטוח היא רוקדת כל הדרך אל הבנק
מאיפה אתה מסיק שקייט פרי היא "זמרת פופ נוצרייה חסודה ומתחסדת"?
זה משהו שידוע מאז תחילת הקריירה המחרידה שלה. היא באה ממשפחה נוצרית שמרנית מאוד ובתחילה אף עשתה מוזיקה המתויגת ככזאת. כעת היא מבקשת להראות שהיא הכי לא שמרנית, לפחות מבחינת ההופעה החיצונית, אבל הדעות שלה, שהיא לא מסתירה, הן כאלה
הליידי גאגא הזו קצת מביאה את הסעיף… אני ממש לא מבינה את ההתעניינות התקשורתית המוגזמת. כלומר יש משבצת ומישהי נדרשת למלא אותה, אבל למה לא להחליף את המשבצת שמקבלת הכי הרבה תשומת לב למשבצת קצת יותר ראויה?
אם המוסיקה של רוני דלומי משעממת אותך זה רק מראה מה הטעם שלך ימכוער עם כתבות משעממות