בסוף הקיץ שעבר היא כיכבה לזמן קצר במדורי הפלילים. עכשיו, בעיצומו של החורף, היא חוזרת שוב אל מדורי הבידור. לא רק הזמן רץ. גם הזיכרון הקולקטיבי הולך ומתקצר במהירות הבזק.
מרגלית צנעני, שהורשעה בסחיטה באיומים ובעקבות זאת נגזרו עליה שישה חודשי עבודות שירות כחלק מעסקת טיעון, החלה השבוע לרצות את העונש. המקום: בית החולים אסף הרופא בצריפין.
על פי מקורות זרים, צנעני מאושרת מהדיל הלא רגיל. "זה אחלה מקום שבעולם, אני מרגישה פה טוב וכיף לי", אמרה בין השאר אחרי היום הראשון בתפקיד הזמני. וכי למה שלא תהיה מרוצה? לא רק היחס אליה במקום החדש חמים ונעים, גם רוב כלי התקשורת שוב מלטפים ומחבקים.
כך, באותה זריזות שבה רבים בתקשורת חרצו את דינה, הם ממהרים כעת לעטוף אותה בחיבה. תגידו צביעות? כן, אבל זה לא הכל. כפי שהיא מחשבת בחוכמה את צעדיה הבאים, אחרי שחודשי השירות יהיו כבר מאחוריה, גם העיתונאים והשדרנים מתכננים בקפידה כיצד יחכו לה בסיבוב. כל אחד מהם בוודאי כבר מנסח את ההצעה לראיון – הבלעדי! – הראשון. חוץ מזה, תסמכו עליהם שהם ישתמשו לפחות באחד המשפטים הבאים: "כל אחד יכול למעוד לפעמים" ו"היא כבר שילמה את חובה לחברה".
צנעני היא לאו דווקא האשמה הגדולה כאן אף על פי שהיא החשודה המיידית. מיד אחרי שדווח על עסקת הטיעון היא כבר הוציאה שיר ראשון מתוך אלבום חדש. לשיר, "ילד", שנהפך כמובן מיד ללהיט, צולם בן רגע גם קליפ – כדי לתת עוד נופך אנושי למלים שנועדו בין כה וכה להציג את הצד הרגיש והרך שלה, זה שימיס, על פי אותה מחשבה לא מקורית, גם את האדם הכי קשוח בעולם.
אחר כך באו הראיון "המפתיע" ו"הלא מתוכנן" אצל אליקו ברדיו לב המדינה, וכמובן גם ההופעה המיוחצנת ב"ליין גייז" של מועדון תל אביבי. כי צנעני, אפילו יותר מאשר יאיר לפיד, היא חוצת מגזרים ואין אצלה איפה ואיפה. מי שבא ברוך הבא.
מסע קידום המכירות הזה יימשך כנראה זמן רב. עד שכולם במדינה ישכחו לחלוטין את ההרשעה, ושלום על ישראל. אין זה אומר כמובן שאסור מעתה להשמיע את צנעני, זמרת טובה שלזכותה גם שירים טובים, אבל עם זאת אי אפשר שלא לתהות מדוע היא ראויה לסלחנות כזאת בעוד אחרים נדרשים להסתובב כשאות קין על מצחם רק משום שהם הורשעו בפלילים, אבל היו ונשארו אלמוניים.
גל אוחובסקי, הנחשב לחבר קרוב שלה, היה אומר כנראה כי זה מה שמעיד על כך שנהפכנו לחברה נורמלית יותר. כי הנה, כמו באמריקה, כוכבי בידור, זמרים או שחקנים, נשלחים למעצר, יוצאים ממנו, משתקמים לנגד עינינו וחוזר חלילה. ואנחנו, מה אנחנו? בסך הכל צופים בשקיקה והשתאות בריאליטי הבלתי נגמר של החיים.
ואם למישהו יש תחושת סלידה לנוכח כל זה, שילך לחפש את החברים שלו. או שינסה להסתגר בבית ולדמיין שהוא שייך לתרבות אחרת, תמימה יותר וכן – גם טהורה, פשוטה וטובה בהרבה.
יזהר כהן, מרגלית צנעני, אסתי כץ ורזי אמיתי בתחילת שנות השבעים
אני מאד לא מופתע שהגברת צנעני הורשעה בפלילים ואני שמח שלפחות נוכחותה המעיקה בכוכב נולד תיחסך מאיתנו מכאן והלאה.
אני לא חושבת שהיא באמת תחזור למעמדה בקונצנזוס – היא עבדה מאוד קשה כדי להגיע למרכז, ולטעמי איבדה ברגע את ההישגים. להצליח ברדיו "לב המדינה" זו לא בדיוק המטרה הראשית שלה. זו רק אבן בדרך.
מסכים עם גלית. מרגול כבר לא תחזור לפריים טיים של ערוץ 2 ולמעשה זה אומר שהקריירה שלה די מחוסלת, זה היא די התבססה על זה מאז הטוק שואו שלה בתחילת שנות ה90.